עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' איסקוב

פסק דין

1.התביעה היא לפינוי מושכר.

התובעת טוענת כי הנתבע פלש לנכס, דירה שאותה השכירה לאביו המנוח. לטענת התובעת, עם פטירת המנוח פקע חוזה השכירות והנתבע מתגורר לכן בדירה ללא כל זכות בחוזה או בדין.

תחילה ניתן בתיק פסק דין בהעדר הגנה. לאחר מכן, ולבקשת הנתבע, בוטל פסק הדין והנתבע הגיש כתב הגנה.

הנתבע טען בכתב ההגנה כי הדירה הושכרה לו ולאביו המנוח יחדיו והוא מחזיק בה לכן כדין. לחילופין טען כי הוא מחזיק בדירה כדין מכח היותו דייר ממשיך, לאחר פטירת אביו וזאת מאחר שהוא התגורר בדירה עם אביו וסעד אותו בשנותיו האחרונות.

2.ביום 25/2/14 נשמעו הראיות ולאחריהן סיכמו ב"כ הצדדים בע"פ.

מטעם התובעת העידו הגב' פיורלה אלידע, שהיתה במועדים הרלוונטים עובדת התובעת והאחראית על האזור שבו מצוי הנכס נשוא התביעה. עוד העידה הגב' טטיאנה יוסופוב.

מטעם הנתבע העידו הנתבע עצמו וכן הגב' חיזגילוב ראיסה.

3.לאחר ששמעתי את העדים ואת טיעוני ב"כ הצדדים ושבתי ועיינתי בכל החומר שבתיק בית המשפט, הגעתי לכלל מסקנה שדין התביעה להתקבל.

4.הנתבע אינו חתום על הסכם השכירות שמכוחו השכירה התובעת את הדירה לאביו.

טענת הנתבע היא כי הוא היה זכאי להרשם כשוכר נוסף וכי התובעת, בעורמה ובמרמה, לא החתימה אותו על הסכם השכירות.

הנתבע טוען כי לפני שנחתם הסכם השכירות ביחס לדירה, שכרו הוא והוריו - אביו ואימו המנוחה, קרוואן. על הסכם השכירות של הקרוואן חתמו הוא והוריו.

5.לטענת הנתבע בתצהירו ובכתב ההגנה, בשלב כלשהו הודיעה להם חב' עמידר כי מצאו להם דירה וכי כנגד קבלת הדירה הם צריכים להחזיר את הקרוואן, לכן, לטענתו, החזירו את הקרוואן ונחתם הסכם השכירות. הנתבע טוען כי הסכם השכירות נחתם על ידי אביו מאחר שהוא שהה באותו מועד בקווקז אך הוא ואביו ידעו כל העת כי הדירה שניתנה להם היא במקום הקרוואן והם זכאים לכן שניהם להתגורר בדירה.

הנתבע טען בתצהירו כי לראשונה גילה שהוא אינו כלול בהסכם השכירות רק כאשר הוגשה התביעה הנוכחית לפינויו מהדירה. עוד טען כי מאז 1995 שאז הושכרה הדירה לאביו, ועד ליום פטירת האב, התגורר עם אביו ועזר לו בחיי היום יום.

אני דוחה את טענות הנתבע.

6.עובדה היא, שהנתבע אינו חתום על הסכם השכירות שמכוחו הושכרה הדירה לאביו.

על הנתבע, שטוען כי חרף העדר שמו וחתימתו מאותו הסכם, הרי שגם הוא צד לאותו הסכם, להוכיח טענה זו.

הנתבע לא הרים את הנטל הזה.

7.אני דוחה את טענת הנתבע, כאילו בעורמה ובמרמה לא החתימה אותו התובעת על הסכם השכירות (ראה עמ' 27 שו' 17). מעדותו של הנתבע התברר כי לאחר פטירת אימו, בשנת 1993, נסע לחו"ל ולא שב משם אלא ביום 3/5/1995, כפי שגם עולה מתעודת משרד הפנים שצורפה כנספח ו' לתצהירו.

יוצא, כי בתקופה שבה נחתם הסכם השכירות עם האב לא היה הנתבע בארץ והוא נעדר אז ממנה למעלה משנה.